קרן חירום משפחתית: כמה כסף לשים בצד ואיפה כדאי לשמור אותו

כמעט כל משפחה בישראל מכירה את הרגע הזה: המקרר מפסיק לעבוד, הרכב נתקע בדרך לעבודה, או שמגיעה הודעה על צמצומים במקום העבודה. ברגעים כאלה ההבדל בין משבר מנוהל לבין סחרור של הלוואות ומינוס הוא בדרך כלל דבר אחד פשוט: קרן חירום. מדובר בסכום כסף שמוקצה מראש להוצאות בלתי צפויות, נגיש במהירות ולא מושקע באפיקים מסוכנים. במדריך הזה נסביר כמה כסף כדאי לצבור, איפה לשמור אותו ואיך בונים אותו גם כשהמשכורת בקושי מספיקה.

למה בכלל צריך קרן חירום

הסיבה הראשונה היא כמובן ביטחון. כשיש כרית כספית, הוצאה לא צפויה הופכת מאסון לאי נוחות. במקום לרוץ לבנק ולבקש הלוואה בריבית גבוהה, או להיכנס למינוס שעלותו גבוהה במיוחד, פשוט משתמשים בכסף שהוקצה בדיוק לשם כך, ואחר כך ממלאים אותו מחדש.

הסיבה השנייה היא שקט נפשי. מחקרים רבים בעולם מצביעים על קשר בין לחץ כלכלי לבין בריאות, איכות שינה ומערכות יחסים. משפחה שיודעת שיש לה גב כלכלי לכמה חודשים מקבלת החלטות שקולות יותר, למשל ביכולת לחפש עבודה מתאימה ולא לקבל את ההצעה הראשונה רק מתוך לחץ.

הסיבה השלישית היא הגנה על החיסכון לטווח ארוך. בלי קרן חירום, אנשים נאלצים לפעמים למשוך כספים מקרן השתלמות, לפדות השקעות בזמן ירידות בשוק או לשבור פיקדון ולאבד ריבית. קרן חירום מאפשרת לכסף לטווח ארוך להמשיך לעבוד בשקט.

כמה כסף נחשב מספיק

כלל האצבע הנפוץ מדבר על שלושה עד שישה חודשים של הוצאות מחיה בסיסיות. שימו לב: לא שלושה עד שישה חודשי משכורת, אלא הוצאות הכרחיות כמו שכר דירה או משכנתא, מזון, חשבונות, תחבורה, ביטוחים וחינוך. כדי לדעת את הסכום, כדאי לעבור על דפי החשבון של החודשים האחרונים ולסכם את ההוצאות שאי אפשר לוותר עליהן.

הסכום המדויק תלוי במצב האישי. משק בית עם שתי משכורות יציבות במגזר הציבורי יכול להסתפק בקצה התחתון של הטווח. עצמאים, פרילנסרים, משפחות עם מפרנס יחיד או עובדים בענפים תנודתיים כמו הייטק, תיירות ומסחר צריכים לשאוף לקצה העליון ואף מעבר לו. גם בעלי דירה ישנה או רכב מבוגר ירוויחו מכרית רחבה יותר.

איפה לשמור את הכסף

קרן חירום צריכה לעמוד בשלושה תנאים: נזילות, כלומר אפשרות למשוך את הכסף בתוך ימים ספורים; סיכון נמוך, כך שהסכום לא יקטן דווקא כשצריך אותו; והפרדה מהחשבון השוטף, כדי שלא יתבזבז על הוצאות יומיומיות.

האפשרויות המקובלות בישראל כוללות:

• פיקדון בנקאי קצר טווח או פיקדון עם נקודות יציאה תכופות.
• קרן כספית, שמשקיעה במכשירים קצרי טווח וניתנת לפדיון מהיר.
• חשבון חיסכון נפרד בבנק, שאפשר להעביר ממנו כסף לעובר ושב בקלות.
• שילוב של כמה אפיקים, למשל חלק זמין מיידית וחלק בפיקדון לחודש או שלושה.

מה לא מתאים? מניות, קרנות מחקות מדדי מניות ומטבעות דיגיטליים. אלה אפיקים שעשויים להניב תשואה גבוהה לאורך זמן, אבל עלולים לרדת בחדות בדיוק ברגע שבו תזדקקו לכסף. גם קרן השתלמות שעדיין לא נזילה אינה תחליף לקרן חירום.

איך בונים את הקרן כשאין עודף בסוף החודש

לרוב המשפחות אין עשרות אלפי שקלים פנויים, וזה בסדר. קרן חירום נבנית בהדרגה. הצעד הראשון הוא לקבוע יעד ביניים צנוע, למשל הוצאות של חודש אחד, ולהתחיל בהוראת קבע חודשית קטנה ביום שבו המשכורת נכנסת. כשהחיסכון אוטומטי, קל הרבה יותר להתמיד בו.

מקורות נוספים לבניית הקרן הם החזרי מס, מענקים, בונוסים, דמי הבראה או כסף שהתקבל במתנה. במקום לפזר אותם על קניות, אפשר להפנות לפחות חלק מהם לקרן. גם בדיקה של הוצאות קבועות, כמו חבילות סלולר, ביטוחים כפולים ומנויים שאינם בשימוש, יכולה לפנות כמה מאות שקלים בחודש.

מתי מותר להשתמש בכסף

כדי שהקרן לא תתרוקן על דברים שאינם חירום, כדאי להגדיר מראש מה נחשב חירום. אובדן הכנסה, הוצאה רפואית דחופה, תיקון חיוני בבית או ברכב והוצאות נסיעה בלתי צפויות למשפחה הם דוגמאות מובהקות. חופשה, מבצע על טלוויזיה או מתנה ליום הולדת אינם חירום, גם אם הם מרגישים דחופים.

אחרי כל שימוש בקרן, המשימה הראשונה היא למלא אותה מחדש. אפשר להגדיל זמנית את ההפקדה החודשית או להפנות לכך את ההכנסה הנוספת הבאה. כך הקרן נשארת מוכנה לאירוע הבא.

טעויות נפוצות שכדאי להכיר

הטעות הנפוצה ביותר היא להחזיק את הקרן בעובר ושב. הכסף אמנם זמין, אבל קל מדי לגעת בו, והוא גם נשחק מול האינפלציה. טעות אחרת היא להשקיע את הקרן באפיק תנודתי בשאיפה להרוויח עוד קצת. קרן חירום אינה השקעה, ותפקידה הוא להיות שם כשצריך.

טעות שלישית היא לדחות את בניית הקרן עד שיהיה מצב כלכלי טוב יותר. דווקא בתקופות לחוצות חשוב להתחיל, גם עם סכומים קטנים. ולבסוף, חשוב לעדכן את היעד מדי פעם, למשל אחרי לידה, מעבר דירה או שינוי בעבודה.

טעות נוספת, פחות מדוברת, היא לבנות קרן חירום ובמקביל להחזיק חוב יקר כמו מינוס קבוע. במצב כזה כדאי לבנות תחילה כרית קטנה, ואז להתמקד בסגירת החוב, ורק לאחר מכן להשלים את הקרן לגודל המלא. כך מקטינים את תשלומי הריבית ובכל זאת לא נשארים חשופים לגמרי.

לסיכום

קרן חירום היא אחד הכלים הפשוטים והחשובים ביותר בניהול כלכלת המשפחה. היא מגנה מפני הלוואות יקרות, שומרת על החיסכון לטווח ארוך ומעניקה שקט נפשי. התחילו ביעד קטן, הפעילו הוראת קבע, בחרו אפיק נזיל וסולידי והגדירו מראש מתי משתמשים בכסף. מי שמתלבט לגבי האפיק המתאים או לגבי סדרי העדיפויות בין חיסכון, החזרי חובות והשקעות, יכול להיעזר ביועץ פיננסי מוסמך.