מה זורקים לאיזה פח: המדריך המעשי להפרדת פסולת בבית

ברחובות ישראל מוצבים היום פחים בשלל צבעים, אבל לא מעט אנשים עדיין עומדים מולם בהתלבטות: האם קופסת הפיצה נכנסת לפח הכחול? מה עושים עם צנצנת זכוכית? ולמה אי אפשר לזרוק שקית ניילון לפח הכתום? הבלבול מובן, משום שהכללים משתנים מעט בין רשויות ומשום שהאריזות עצמן נעשות מורכבות יותר. המדריך הזה מסביר את העקרונות הכלליים, ויעזור לכם להפריד נכון ולהקטין את כמות הפסולת שמגיעה לאתרי ההטמנה.

למה זה בכלל חשוב

רוב האשפה הביתית בישראל עדיין מגיעה להטמנה, כלומר נקברת באדמה. אתרי הטמנה תופסים שטחי קרקע יקרים, פולטים גזי חממה בזמן שהפסולת האורגנית מתפרקת, ועלולים לזהם מי תהום. בנוסף, הרשויות המקומיות משלמות היטל על כל טון שמוטמן, והעלות הזאת מתגלגלת בסופו של דבר אל תושבים דרך הארנונה.

מיחזור, לעומת זאת, מחזיר חומרים יקרי ערך למעגל הייצור. נייר הופך לקרטון חדש, פלסטיק לחומרי גלם לתעשייה, ומתכת ניתנת למיחזור כמעט ללא הגבלה. ההפרדה בבית היא החוליה הראשונה והחשובה ביותר בשרשרת הזאת: פסולת שהופרדה נכון ניתנת לטיפול יעיל, ופסולת מעורבבת נשלחת לרוב להטמנה גם אם הגיעה לפח המיחזור.

הפח הכתום: אריזות

הפח הכתום מיועד לאריזות מכל הסוגים: בקבוקי פלסטיק, קופסאות שימורים, קרטוני חלב ומיץ, גביעי יוגורט, מגשי פלסטיק ושקיות חטיפים. העיקרון הוא פשוט: אם זה עטף מוצר שקניתם, זה כנראה שייך לפח הכתום. כדאי לרוקן את האריזות משאריות מזון ונוזלים, אבל אין צורך לשטוף אותן באופן יסודי.

מה לא נכנס לפח הכתום? מוצרים שאינם אריזה, גם אם הם עשויים פלסטיק, כמו צעצועים שבורים, כלי מטבח ישנים או קולבים. גם אריזות מלוכלכות מאוד בשמן או במזון עדיפות בפח הכללי, כדי לא לזהם את שאר החומרים בפח. אריזות מנייר וקרטון נקיות עדיף להעביר לפח הכחול.

הפח הכחול והקרטוניות

הפח הכחול מיועד לנייר: עיתונים, מכתבים, מחברות, דפי הדפסה, חוברות ומעטפות. לצדו מוצבות במקומות רבים קרטוניות גדולות לקרטון ולקופסאות. לפני שזורקים קרטון, כדאי לפרק ולשטח אותו כדי לחסוך מקום, ולהוציא ממנו חומרי ריפוד מפלסטיק או קלקר.

נייר שספג שמן או מזון, כמו קרטון פיצה מלוכלך או מפיות משומשות, אינו מתאים למיחזור נייר. את החלק הנקי של קופסת הפיצה אפשר לקרוע ולהעביר לכחול, ואת החלק המלוכלך לפח הכללי או לפח החום אם יש כזה ברשות שלכם. גם נייר מצופה, כמו צלחות חד-פעמיות או כוסות קפה, לרוב אינו מתאים.

הפח הסגול, הירוק והחום

הפח הסגול מיועד לזכוכית: בקבוקים וצנצנות. כדאי להוריד פקקים ומכסים מתכתיים, שאותם אפשר להעביר לפח הכתום. זכוכית חלונות, מראות, כלי חרסינה וכוסות שבורות אינן נכנסות לפח הסגול, משום שהרכב הכימי שלהן שונה ומפריע לתהליך המיחזור.

הפח החום, שמופיע ברשויות שבהן מתבצעת הפרדה במקור, מיועד לפסולת אורגנית: שאריות מזון, קליפות פירות וירקות, שאריות קפה ותה. הפסולת הזאת הופכת לקומפוסט או לאנרגיה במתקנים ייעודיים. הפח הירוק או האפור הוא הפח הכללי, ואליו מגיע כל מה שאין לו מקום אחר. ככל שתפרידו יותר, כך הפח הזה יתמלא לאט יותר.

פסולת מיוחדת שאסור לזרוק לפח

יש סוגי פסולת שמחייבים טיפול נפרד, משום שהם עלולים להיות מסוכנים לסביבה או לעובדי האיסוף:

• סוללות: מקומן במכלי איסוף ייעודיים בחנויות, בבתי ספר ובמבני ציבור.
• פסולת אלקטרונית: מכשירים חשמליים ישנים מועברים לנקודות איסוף או מוחזרים בעת קניית מכשיר חדש.
• נורות פלורסנט וחסכוניות: מכילות חומרים שאסור שיגיעו להטמנה.
• תרופות שפג תוקפן: ניתן להחזיר בבתי מרקחת רבים.
• שמן בישול משומש: אין לשפוך לכיור, אלא לאסוף בבקבוק ולמסור לנקודת איסוף אם קיימת.

איך הופכים את זה להרגל

הסוד להפרדה מוצלחת הוא נוחות. אם הפחים בבית לא מאורגנים, ההפרדה תתמסמס אחרי כמה ימים. כדאי להקצות במטבח או במרפסת כמה מכלים קטנים, אחד לאריזות, אחד לנייר ואחד לזכוכית, ולרוקן אותם לפחים ברחוב פעם בכמה ימים. מדבקה פשוטה על כל מכל, עם רשימה קצרה של מה נכנס אליו, תעזור גם לילדים ולאורחים.

כדאי גם לבדוק באתר הרשות המקומית מה בדיוק נאסף בעיר שלכם, שכן יש הבדלים בין רשויות. חלק מהערים מציעות פינוי גזם ופסולת גושית בתיאום מראש, וחלקן מחלקות פחים ביתיים להפרדה. ההיכרות עם השירותים האלה הופכת את ההפרדה לפשוטה יותר.

לצמצם לפני שממחזרים

מיחזור הוא חשוב, אבל הפסולת הטובה ביותר היא זו שלא נוצרה מלכתחילה. קניית מוצרים בתפזורת, שימוש בשקיות רב-פעמיות, בקבוק מים אישי וקופסאות אוכל שאפשר לשטוף, כל אלה מקטינים את כמות האריזות שמגיעות הביתה. גם תיקון של חפצים במקום החלפה, ומסירה של בגדים ורהיטים במקום לזרוק אותם, הם חלק מאותו היגיון.

גם בתחום המזון אפשר לצמצם הרבה. תכנון ארוחות שבועי, רשימת קניות מסודרת ושימוש חכם בשאריות מקטינים את כמות האוכל שנזרק לפח, וחוסכים כסף בדרך. מה שבכל זאת נשאר יכול להפוך לקומפוסט בחצר או במרפסת, ולהזין את העציצים והגינה במקום להגיע להטמנה.

לסיכום

הפרדת פסולת נכונה איננה מסובכת כפי שהיא נראית. פח כתום לאריזות, כחול לנייר, סגול לזכוכית, חום לשאריות מזון, ונקודות איסוף ייעודיות לפסולת מיוחדת. עם קצת סדר בבית והרגלים נכונים, כל משפחה יכולה לצמצם משמעותית את כמות האשפה שהיא מייצרת ולתרום לסביבה נקייה יותר. כל שקית שמגיעה לפח הנכון היא צעד קטן, אבל כשאלפי משפחות עושות זאת יחד, ההשפעה על הסביבה ועל קופת העירייה גדולה מאוד.